פסק דין בעניין חתימה אלקטרונית על שטרי חוב

ברצוננו לעדכן אתכם בפסק דין מעניין בנושא חתימה אלקטרונית על שטרי חוב. ההחלטה ניתנה על ידי כבוד השופטת לימור חלד-רון בבית משפט השלום (פתח תקווה).

למרות שמדובר בפסיקה של בית משפט השלום שאינה מהווה תקדים מחייב, מצאנו לנכון להביא את הקביעה בפסק הדין לידיעת לקוחותינו. זאת מאחר שפסק הדין עוסק בסוגיה בעלת השפעה רוחבית משמעותית, בעולם האשראי בכלל והאשראי החוץ בנקאי בפרט, ואף מורה על שינוי נהלי ההוצל"פ.

פסק הדין עסק במספר שאלות: 

• האם שטר חוב הנושא חתימה אלקטרונית ניתן לביצוע בלשכות ההוצאה לפועל בהליך הקבוע בפרק ט' לתקנות הוצאה לפועל?

• מה היחס בין פקודת השטרות שמקורה בחקיקה משנת 1882 לבין חוק חתימה אלקטרונית ולעידן הדיגיטלי בוא אנו חיים?

• האם הגיעה העת להכיר בשטרות דיגיטאליים?

בית המשפט בפסק דינו הכיר באפשרות לחתום בחתימה אלקטרונית על שטרי חוב במקרים מוגדרים תוך שהוא מגביל את פסיקתו לשטרות שאינם סחירים ולכך שהחתימה האלקטרונית תוכל להוות "אקט אישי מובהק" ובתנאי שהיא נעשית בטכנולוגיה המאפשרת זיהוי חד ערכי והיעדר אפשרות לשנות את קובץ המקור.

בית המשפט הוסיף וקבע כי על רשות האכיפה והגבייה לתקן את נהליה כך שהיא תאפשר, כנוהל עבודה, לבצע שטר חוב שביצועו מתבקש בין צדדים קרובים, ושנחתם באופן אלקטרוני, בהליך המיועד לביצוע שטר לפי תקנות ההוצל"פ.

במזכר זה נפרט את עיקרי פסק הדין.